ברוריה קוחנובסקי / התבוססות |
במרבץ הבוץ
צעדנו לאורך רצי-מים
חרוצים בבוץ
רוח קרה הכתה בפנינו
הבוץ דבק בנעלינו
דבק ברגלינו
הפך הבוץ חלק בלתי נפרד מגופנו
הפכנו חלק בלתי נפרד מהבוץ
היינו לבשר אחד
אין זה סמל
אין זו רמיזה
זה היה הטיול שהיה
-----
מחכים לאותו יום
שבו יואר היום
בשעות אור
בקרן שמש
מחכים לאותו לילה
שבו יוצף הלילה
בשעות חשכה
באור פנס
אולי-
כאן
יש משל כלשהו
משל מעט?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|