ט. מכחול / מצוקה |
מיחצ"נת את עצמי
ליום החדש,
יבלת השמש בתחתית
שמיי וילון,
בשמים צרור עננים
וזוהר ארגזמד
שולח זרועות
לתוך תעלת השמים
ויום שלישי
"ופעמיים כטוב"
מתעורר האוויר
משב רוח
האדמה מבקשת
להיבלע בחליטה
עצים ברוח
האדם מקשיב לעצמו
עלי שלכת
מרפדים את הקרקע
מנסרה שכזאת
סוף העולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|