רגיל הייתי לעשות את זה כל פעם כשאני מתעורר.
לא הייתה בעיה - כי תמיד הלכתי לישון באותו המקום,
לכן גם התעוררתי באותו המקום,
אף-אחד לא לקח אותי בשנתי למקום אחר...
לפחות לא את הגוף שלי.
לכן התעוררתי ואחרי שירותים עשיתי זאת שוב,
כמו בכל פעם,
ניגשתי להכין קפה.
לא היה קפה,
חשבתי שיש, אבל לא היה.
לכן ניגשתי לארון לפתוח קופסת קפה חדשה,
אבל לא הייתה קופסת קפה חדשה, לא היה קפה.
לכן דחפתי אצבע לתחת וחייכתי -
מה אני אעשה עכשיו?
לא יכול לצאת מהבית בלי כוס קפה
ובשביל לקנות קפה - צריך לצאת מהבית,
כאילו דה.
חשבתי להתקשר לשירותי החירום,
או פשוט להתאבד,
במקום זה הלכתי לשכן בדירה ממול,
עם כוס נקייה ביד
וביקשתי ממנו שתי כפיות קפה.
הוא נתן לי ושתיתי
והכול היה בסדר.
כמה טוב שיש עוד בני-אדם בעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.