יש לה יום-הולדת וכולנו צריכים לסבול
אנחנו מצחצחים את ציפורני רגליה,
לא נותנים מספיק חשיבות לציפורניים ביצירות מלל
קולה מהדהד בכל הבית, בכל תחנות הרדיו,
קול חם ועשיר שעולה ויורד, מרומם ומשפיל,
כמו גלי הים לחוף
זה עולם אלים מאוד,
חסר נשמה ומצפון, יהיר וטיפש כמו התולעת
לכן היא אכלה בלי למצמץ את התולעת שהייתה לה בפלאפל
ואז צעקה עלינו למה קנינו מ-ההוא
יום ההולדת שלה,
ניפחנו את הלבבות העקורים של המאהבים שלה שבורי הלב
ותלינו את הלבבות משתלשלים צמוד לקירות על חוטים מהתקרה
החתולים נעו מתחת ללבבות בתשוקה לנגוס
וליקקו את הדם שזלג וטפטף מהלבבות.
מאז שהפסקתי לשתות -
אני אדם חדש,
כותב פתאום שירים על אהבה
מאז שהפסקתי לשתות -
אני מאוהב באהבה
והאהבה מחזירה לי אהבה
מאז שהפסקתי לשתות -
כבר לא מתחשק לי לרצוח את עצמי,
שיסבול הבן-זונה.
השרשראות תלויות מהצוואר על הגוף העירום
וגמדי הגינה הקטנים והצמאים סוגדים לגופה
היא עומדת עם פטמות קשות,
קשות עד שהן יכולות לפצח יהלום
ומהפות שלה זורמים מפליי חומר סיכה,
לחיכוך טוב יותר בעת המשגל
והדגדגן שלה עומד כמו זין
אבל אין משגל,
יש רק גמדי גינה חרמנים,
עם חץ בין הרגליים.
אני רואה אותך גורף את השלכת
אני מריח את ה-יגון מהנשמה שלך
תפרוץ אל השמש ותגמור עליה,
אתה יודע שהיא אוהבת רק אותך
האצבעות מיובלות, כריות האצבעות קשות,
שנים של שפשוף עצמי
הן רוצות אותך אפילו יותר מאשר אתה רוצה אותן
אני לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי,
אבל בא לי לדחוף אותך מ-עבר להגשמה העצמית. |