בּוֹאִי אֵלַי נשקיני בְּחֹם
נַעֲצֹר בָּאַחַת
אֶת הָרִיק כְּבָר הַיּוֹם
הַמַּסָּע הָאָיֹום שֶׁל הַבְּדִידוּת
נִמְשַׁךְ אללי,
יוֹתֵר מִדַּי... יוֹתֵר מִדַּי...
בּוֹאִי אֱלֵי
מַּלְאָךְ הגּוֹאֵל שֶׁל חַיַּי
לָמָּה בּוֹשַׁשְׁתָּ לְיָבֵּשׁ אֶת עֵינַי
יָם הַדְּמָעוֹת מַפָּל הַסַּבָּל
הוֹפֵךְ אֶת חַיֵּי לַמַּסָּע שֶׁל אֵבֶל....

וְהִנֵּה בָּאת פִּתְאוֹם
וְנָשַׁקְתָּ לִי בְּחֹם
וְכָל הַקְּמָטִים שֶׁל חַיֵּי התיישרו
וּפָנַי, פְּנֵי זָקֵן צַעֲרוֹ....

בּוֹאִי אֱלֵי ונשקיני בַּחֹם
אֵיךְ הָפַכְתָּ אֶת לֵילִי
לַיְלָה לְיוֹם

היית אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם....