הוא מטפח את הזוויות
את כל הזיזים שצצים מהפינות
הוא מחספס את השוליים
תשעים מעלות ופחות
יש לו דוקרנים לחורר קורקבנים
יש לו מילים שמפלחות את הלב
מדמם הדם על כל הרחובות
הוא מלקק את שפתיו
שמש בוערת צריכה להיות חדה
לעשות חורים של אש לתוך הגוף פנימה
רחובות בתים עם זוויות חדות
מכונות שמזגזגות בנתיבים
הבורות צריכים להיות עמוקים
מחוררים באספלט המתבקע
ואבני חצץ שחורים סביב לה
מזכירים את החור שבנפש
והנפש כמו מסננת
והלב שסוע
שיהיה מאיפה שייצא הדם
חורים דקים כ-חורי מחטים
בסופו של דבר, תמיד בסוף,
הכול ממרח דם,
רק ממרח דם. |