מומי מרקס / כתלים |
שבמסלול הזה
אני אתמוטט לבסוף
התקווה שלי
שזה יקרה
לא בתקופת חיי
בינתיים אני מוזג עוד כוס קפה,
כמו בשיר
בתים נפרדים, לבבות נפרדים,
ישנים לבד
הלילה רוקם עוד חלום של בדידות
זכר חברות אמיצה שנבלה באחת
אותן מילים שנזרקות לחלל,
בזמן אחר
ועדיין מהדהדות בין הכתלים האלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|