בלי אמת או חובה,
או שקרים על מה ייתכן,
זר בן בלי בית
באתי אליכן.

בלי פחד, בלי דעת.
נכנס לביתכן, דרך העיניים לנשמות, חודר
הכול, רואה הכול,
בוחן.

שמעתי ייאוש וראיתי דממה,
האמת דרך רשת שקרים עדינה
כמו וסת מאוחרת
תמיד דיממה.

לא הייתי עדין.
חסר לי חן.
ובכל זאת הצלחתי
להציל אתכן.

קמתי ללכת, כבר מאוחר.
לא ידעתי מראש עד כמה יקר,
המחיר שתומחר למען מחר,
ממני מעט לארוז רק נשאר.

(זה שקר. בינינו, כיום, מיותר,
אפשר להודות: לא נשאר לי דבר)

לא פלא שקר.