New Stage - Go To Main Page


תנודה

כותב שירים כי אני לא משורר.
אוהב אותך כי אני מישהו אחר
אתך, ומישהו שאני לא מכיר בלעדייך.
אני הופך את עורי לתנודת עפעפייך,

בלכתך עוזבת אותי השכינה.
וכמה שאני מנסה להיאחז באמונה,
אני נמוג. כאילו לקחת אותי מכאן.
הלוואי וידעתי לאן

לפנות לעזרה כשמופיע האחר.
לקרוא לאלוהים? לשוטר?
נראה שהוא זקוק לרחמים וליד קשה.
ויותר מכל הוא כנראה צריך: אישה





איזה מין עזר מין כנגדו

אחרי שהתפללתי ואמרתי אמן,
והוא לא שלח לי כוס מזדיין,
החלטתי לשנות את הגישה,
ולברוא לעצמי אישה.

אז החלטתי לשחק את אלוהים:
פיסלתי בחול זוג שדיים גדולים,
והוספתי גוף חלומי ורך,
היישר מדמיוני הגברי המלוכלך.

ושכבתי איתה - האישה החולית,
ואהבתי את זה - היא הייתה אלוהית.
כשהכול כבר נגמר היא התחילה לבכות,
נרטבה, והפכה לעיסה שכזאת.

ליטפתי אותה ונמרחתי בחול;
זה היה רגע ששווה את הכול.
(הרבה יותר טוב משאר הבנות,
שתמיד בסוף גורמות לי לבכות)

ואני את הכול הייתי נותן
עם אישה שכזאת להמשיך להזדיין.
(הרבה יותר קל לשטוף את הבוץ מהפנים,
מאשר להרגיש מלוכלך מבפנים)

לכן היום שוב אשא תפילה,
והפעם מתוך כוונה גדולה,
לקבל אישה שתחזור לעפר,
אחרי כל פעם שתעשה אותי מאושר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/3/23 12:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זר בן בלי בית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה