זו הייתה המסיבה הכי גרועה שהייתה לי בחיים.
קודם כל הם צפצפו לי מלמטה והתקשרו בלי הפסקה,
תרד כבר, תרד.
הלחיצו אותי,
התלבשתי במהירות שיא,
אפילו לא הספקתי לסדר את השיער בג'ל.
נעלתי את הדלת ורצתי למטה.
הם חייכו כמו ג'וקרים מופרעים שיצאו מסרט אימה.
אמרתי ששכחתי את הסיגריות והם נתנו לי משלהם.
המכונית החליקה וכאילו העמיקה לתוך החושך.
לאט עלו לי כל מיני סצנות מסרטי אימה על בדידות וייאוש.
לא ידעתי שזה בגלל שבסיגריות היו חומרים.
כשהגעתי למסיבה - הייתי מחוק מהסיגריות.
לקחתי חריף ושתיתי ולא ידעתי שגם בו יש חומרים.
מדינת ישראל היא אימפריה של רעלים.
מישהי דיברה אליי, כנראה רצתה להתחיל אתי.
הבטתי עליה המום ובמבט קרוע,
לא הבנתי מה היא אומרת.
ואז היא תפסה לי בביצים ואמרה משהו ואז הלכה.
ניסיתי לחפש בבית משהו בלי אלכוהול
ואיזה ממתק שיאזן לי את הראש.
במטבח גבר מצץ לגבר ואישה ירדה לאישה.
לא היה לי ראש לזה,
התעלמתי מהם וחיפשתי במקרר.
מצאתי כמה קבנוס ואכלתי אותם כמו מורעב,
הם באמת היו טעימים.
אחד מהגברים ניסה לרדת לי,
אבל אחת מהנשים סחבה אותו ממני ודחפה את הראש שלו בין הרגליים
שלה.
הסתובבתי ללכת,
רציתי ללכת משם במהירות ונתקלתי בקיר.
קיבלתי מכה חזקה באף וירד לי דם.
הארבעה צחקו ולי כאב האף,
חיפשתי מגבות נייר לספוג את הדם.
כל המסיבה ישבתי על ספה רכה,
רכה יותר מ-פוף,
עם ראש מסתחרר וכואב,
כאבי תופת באף ומגבות נייר צמודות לאף המדמם שלי.
הקפיצו אותי הביתה בסוף המסיבה,
היו כאלה שנשארו שם לישון מסוממים
על שטיחים ושמיכות פוך פרושות על הרצפה.
אמרתי להם תודה,
הם נסעו ועליתי לדירה שלי.
חיפשתי את המפתחות בכיס ולא מצאתי.
חיפשתי בכל הכיסים ולא מצאתי. |