החיים קשים בג'ונגל.
אדם מגיע מהג'ונגל לבית ענק, רחב ידיים,
בו יש טרקלין של תענוגות אינסוף.
האדם דופק בדלת, פותחים לו השומרים
ושואלים אותו מה בקשתו
"בקשתי להיכנס לטרקלין של בעל הבית הנדיב",
אומר האדם
"בעל הבית אכן נדיב," אומרים השומרים,
"והוא מקבל כל אחד שרוצה לצאת מהג'ונגל,
אבל אתה לא יכול להיכנס ככה לטרקלין.
הטרקלין מקום מכובד וטהור וזך,
אתה כולך מלוכלך, לבוש סמרטוטים
ויש בגופך אבעבועות, פצעים וחוליים,
שאת כולם הבאת אתך מהג'ונגל.
קודם תכנס לפרוזדור המוביל לטרקלין,
שם ננקה את גופך ונרפא אותו
וכשתהיה נקי ובריא לחלוטין -
תוכל להיכנס לטרקלין לנצח."
האדם מסכים ונכנס לפרוזדור,
שם שוטפים את גופו, גוזזים את ציפורניו,
מסלקים שיער מיותר ומרפאים את פצעיו ומחלותיו.
כל תהליך ההכנה להיות ראוי להיכנס לטרקלין -
ארוך, כואב ומייגע, לעתים אף שובר לב,
אך האדם יודע שהכאב בתהליך הזה הוא כלום,
לעומת חיי נצח בטרקלין
ולכן הוא מקבל את הטיפול בפרוזדור באהבה.
כך העולם הזה הוא פרוזדור לקראת עולם האמת,
כמו שכתוב -
"התקן עצמך בפרוזדור לפני היכנסך לטרקלין"
הטיהור בעולם הזה הוא רוחני,
כי צבר האדם הרבה חטאים בגלגוליו הקודמים
ומהמקומות מהם בא
העולם הזה, שהוא לא אמתי, אלא אחיזת עיניים,
נועד לזכך את הנשמה הרוחנית לקראת עולם האמת
כל הקשיים הם אחיזת עיניים, כל הכאבים הם דמיוניים,
אבל הם נדמים כאמתיים כדי להציב לאדם אתגרים,
שעל-ידי התגברות עליהם -
יזכך את נשמתו
גלגול אחד או שניים, או חמישים או מאה,
לבסוף יהיה זך וייכנס כמו נסיך לטרקלין,
שם יתענג לנצח על זיו שכינתו של השם. |