חמה זורחת כל שחר,
לוקחת אופלו של סהר
עיוורו עיני מגדלי האבן
ורק בירח השחור נתנו להתבונן
כבות עיניי בעת תקווה
עת עולה השמש בחדווה
עת שרות הציפורים
נפרדות בעולז מן הכוכבים
אך עת הופע שקעי ירח
דולקות עיני לובנן זורח
מדמע, עת מגיע זה השד,
אשר מכל חלום אותי שודד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.