|
אתה לא תדבר אליי זחוח,
כולך פה
הרגשת את המאוורר פעם נושב לך בפרצוף?
ואת כל ה-סטרא אחרא מתנפלים עליך,
בכל שניה ושניה, אין נשימה, הרגשת?
ועוד מפיצים עליך שמועות כאילו אתה רע
ולך אין מושג למה אנשים אליך כמו שהם,
זה קרה לך?
נוח במיטה הרכה, מחר נצא שוב למלחמה,
המלחמה בראשי שניה-שניה,
כשהעולם כולו מהעבר האחד מנסה
לגרום לי להרוג את עצמי
אני מהעבר השני נאחז בחיים בקשקשים
שעל עורי
לא בגלל שאני אוהב את חיים,
אלא שאני יודע לאן הולכים מתאבדים
אפילו אם להקת חזירי בר,
יאכלו אותי בחיים -
זה יהיה כואב פחות
ומה? לך כואב למה לא רחצתי את הכפית. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.