אומרים שאנחנו עם הבחירה
כך שבעצם אין לנו ברירה
כבשה בין שבעים זאבים
שתמיד, תמיד הם רעבים
לאורך ההיסטוריה של עמנו
הם טורפים את מיטב בנינו

מחורבן ירושלים ובית המקדש
שכולנו חולמים לבנותו מחדש
מצדה שהפכה סמל לגבורה
ורק שרידיה יעידו על מה שקרה
הגלות, המאורעות והשואה
האינקויזיציה והאינטשמיות הגואה

כן, עם ישראל עוד מוצל מאש
שאף פעם איננו מתייאש
ומתוך הכאב, האפר והשכול
הוא קם לתחייה כמו עוף החול
בחוצפה ובניגוד לכל היגיון
בונה מחדש את ארץ ציון

בדם רב שנשפך על האדמה יקרת הערך
וברגביה נספג והותיר סמיני דרך
ולזכרם של כל המתים מות קדושים
אנו יושבים עליה ומכים בה שורשים
תל חי, קרית שמונה וגן השלושה
שער הגיא, נתיב הל"ה ומעלה החמישה
ואנחנו נמשיך לבנות, לזרוע ולשתול

ולמה? ומדוע? ועד מתי? לא נפסיק לשאול
כי בעצם אין לנו ברירה
הלא אנחנו עם הבחירה