זיוני שכל תמיד באים בצרורות.
כמו מכוונים אליך תת-מקלע ויורים כאילו אין מחר.
זה מה שהיא עשתה כשהוא קיבל אותה בסבר פנים יפות
והיא התיישבה בעדנה על הספה הכפולה ובחנה את שדה הקרב.
היו להם ימים יפים פעם, גם לילות.
היא הייתה זיון גרוע, אבל הוא נהנה לזיין אותה בכל זאת.
תמיד הייתה מושכת ומושכת עד שהסכימה בטובה שייכנס אליה.
בשלב הזה הוא היה יודע שהיא מתה לזה ודווקא לא נכנס,
עונש על שמשכה אותו.
ישר היה גורם לעצמו לגמור בחוץ ומסיים את המסיבה הקטנה.
והאבסורד זה שזה מה שגרם לה לחשוב שהוא זיון גרוע.
לא משנה, אלו תסמינים של בדידות.
שכונת פועלים שהבינו שאין להם טעם לעבוד בשביל גרושים
ומקבלים קצבאות.
כל אחד ואחת יש לו ולה סיבה.
זה חולה נפש, זה נכה, זו אימא חד-הורית.
זה יש לו הלם קרב. את זאת אנסו ואת זה כיסחו.
היא גם הייתה קצת לא בסדר בראש.
אם לפחות היה לה יותר שכל, אבל לא היה
והיא הייתה דיסלקטית.
אבל היא לא הייתה טיפשה.
היה לה אגן גדול ומרשים ומפתה מאוד,
אגן של אישה אמיתית
וגם הרגליים שלה היו יפות.
נחמד היה לצלול בין הרגליים
והוא לא נרתע כלל לרדת לה בלי חשבון
ואפילו היה נהנה מזה.
אבל עכשיו הוא הכניס אותה כחצי ידידה,
חצי חברה, הרבה יזיזה, נתן לה לשבת אצלו בסלון
על הספה הכפולה ולעשות מה שנקרא הכנסת אורחים.
אם היא תרצה סקס - אין בעיה, הוא יזרום עם זה.
אם לא - אז לא.
אבל היא לא באה לסקס ולא לדברים חמודים,
היא באה לירות מ-תת המקלע שבתוך הראש שלה.
הוא ישב להעביר איתה זמן וזה לא איחר לבוא.
למה אתה ככה, אני רוצה ככה, אתה עסוק רק בעצמך,
עשו לי ככה וככה ולך בכלל לא אכפת.
אם רק היית משחרר לי כסף מדי פעם -
אחרי הכול אני נותנת לך סקס.
ובכלל בוא ותשפץ לי את הבית במקום לרבוץ במיטה שלך
ועוד כהנה וכהנה הצלפות שהעיפו לו את המוח בעצבים.
אז הוא אמר לה לבסוף, אחרי שהיה סבלני עד הקצה,
ש-או שהם יזדיינו - כי הרי על זה מבוססים היחסים ביניהם,
או שתלך ותירגע בבית שלה ותפסיק לדחוף את כל החרא שלה לראש
שלו.
היא שתקה בהפתעה - כי בדרך כלל הוא רך וחומל איתה
ואז התחילה להתפשט.
עשית את ההחלטה הנכונה, הוא אמר,
אזיין אותך טוב והעיף את כל השיגעונות הממורמרות מהראש שלך,
כי ידוע שנשים הן קוץ בתחת כשהן חרמניות.
אחרי שהוא זיין אותה בפעם הזאת
ואפילו השתדל לעשות את זה כמו שצריך -
היא כבר לא זכרה על מה כעסה והתמרמרה.
הכול טוב, אני מרגישה סבבה, אפילו מאושרת,
אין לי בעיות בכלל ובטח שלא אתך -
היא אמרה אחרי כן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.