|
היה לו חשק לכבס.
הוא בדק בבית מה אפשר לכבס,
אבל הכול היה נקי.
"שום-דבר לא מלוכלך בבית המחורבן הזה?"
הוא קרא בכאב ואז חשב על הגרביים שבתוך הנעליים.
בטח הגרביים מלוכלכות,
הוא חשב וחיפש את הנעליים אחוז אמוק.
הן היו איפה שתמיד היו - מתחת לשולחן.
הוא שלף את הגרביים שהוא מטמין בנעליים
כשהוא חולץ והריח אותן קודח,
ריח צחנה נפלא עלה באפו.
"תודה לאל..." הוא מלמל,
ניגש מרוצה למכונת הכביסה
וזרק לתוכה את הגרביים.
אז סגר את המכונה
שם אבקת כביסה איפה ששמים אבקת כביסה.
הדליק את המכונה על תכנית הכביסה
וצפה בהתפעמות דרך הזגוגית העגולה בגרביים שלו מתכבסות.
זה היה מראה כל-כך נפלא -
שהוא היה חייב ללוות אותו עם מוזיקה.
לכן ניגש לרדיו ושם את התחנה שמשדרים.
"נרות... אני חייב נרות..."
אמר לעצמו וחיפש ומצא נרות והדליק אותם
בפמוטים על השולחן.
"אווירה רומנטית..." הוא קבע לעצמו
ועמעם את האורות ופיזר נצנצים באוויר.
אז תקע את פרצופו שוב לתוך הזכוכית העגולה.
הגרביים התכבסו וזה היה מראה נפלא.
כל-כך נפלא - שעמד לו הזין.
אז הוא הביט בגרביים מתכבסים ושפשף את הזין
עד שהשפריץ.
אז פנה להתקלח כי שפיך זה מגעיל.
כשיצא מהמקלחת -
המכונה סיימה את כיבוסה
ולכן תלה את הגרביים יפה על רשת הייבוש.
"זה היה טוב..." אמר לעצמו,
"גמרתי כמו נמר,"
ומרוב שהיה עייף מכל הריגושים האחרונים -
הלך לישון וחלם חלומות ארוטיים על גרביים מתכבסים. |
|
רוצים לשמוע
משהו עצוב?
ראיתי את הסרט
"קונטקט" כבר
שלוש, ארבע
פעמים ובכל זאת
אני מתאכזב
מהסוף כל פעם
מחדש.
אודיסאוס, פתאטי
אבל מודע לזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.