שומע נירוונה,
מה הרג את קורט קוביין?
איבריי מתוחים על הכיסא במרפסת,
כי אילפו אותי לעשן רק במרפסת
לא רק מעשן,
גם שותה קפה אירי,
שזה קפה עם אלכוהול,
ערק, במקרה שלי
יש דגים שוחים בתוך הקירות
יש אותי ניצב כמו פסל ברונזה,
בשעריי החלון
הרוח נושבת נגדי,
אבל יש לי אלכוהול וסיגריות

דמות בלתי מוכרת יורדת מהתקרה
זה מישהו שהיה סופר, אבל לא מכיר אותו,
הוא מת מזמן
הוא עטוף קפלים של בגדים
ויש לו שפם עבות וזקן שובב
הוא מחייך
הוא בא לבקר אותי,
חשבתי שהוא רוצה משהו,
אבל הוא סתם בא לבקר אותי
אלף נשיקות בתוך עולם החומר

הוא נעלם ואני קם להשתין
הסיגריה עדיין בין שפתיי,
כשאני מטיל שתן באסלה המסריחה שלי
לצד האסלה יש עיתונים ישנים לנגב את התחת
המחזיק של נייר הטואלט, שאין בו נייר טואלט,
כל הזמן נופל וגורם לצינור המים מפלסטיק להתרופף.