כמו תולעת הייתי.
אבא אמר שאני תולעת,
לכן כמו תולעת הייתי.

הייתי מכרסם פירורים וזוחל בין סדקי הקירות.
הייתי נאכל בעודי חי בידי תחלואי חיידקים רוחניים.
ואחי ואחותי היו באים והם היו חושבים שהכול בסדר
ואני ככה כזה בגלל מחלה,
אבל הם לא ידעו שזה אבא שלי
ששיגע לי את המוח
והפך אותי לחולה נפש.
ואחרי זה הוא היה מתעצבן למה אני ככה,
אז למה הפך אותי ל-ככה.

כדי לשרוד נאלצתי לשתות,
לא קל לחיות עם חיית טרף בבית.
והייתי שותה בתחילה בלילות
ואז בערבים ואז בצהריים
ואז מיד כשהייתי מתעורר.

ואנשים חשבו שאני משוגע
ואנשים חשבו שאני מסומם
ואף-אחד לא שאל אותי למה אני ככה,
אז אני אומר עכשיו.
כי זה מסוג האנשים שמחוץ לבית הם נורא נחמדים
ותמיד מקבלים אורחים בפנים מאירות,
אבל בבית, לבני ביתם וזה אני -
הם עושים את המוות
ועל כמה וכמה שיש לי בעיות.

כזה היה אבא שלי
שתמיד היה יישן בשלווה
על-אף העוולות הכי קשות שעשה.
אם שנתו נדדה ושנתו נטרפה -
הרי זאת ב-של עוולות שעשו לו אחרים,
אבל מה שאתה עושה -
עושים לך.
לכן בשעות ה-ערות מעולם לא הייתה לו מנוחה
כי לא נתן מנוחה.
היה צועק ומתעצבן וצורח
ומורט את שערותיו
וחשב שבזה הוא מעניש מישהו -
אך רק העניש את עצמו.

וכל חייו מלחמה
וכל חייו מדון
וכל חייו שנאה
וכל חיו קנאה
וכל חייו נקמה.
וככה הוא חי
וכזה היה אבי
וכך הוא עדיין.