דבר מה שנכתב ביומני.

אמרתי לחברה ששמה רשום לי בזיכרון:
"אני מצאתי את הדרך אבל כבר מאוחר מדיי בשבילי. אני עברתי את
גיל 75 וכבר לא נשארו לי מחשבות שליליות. נותרה בי רק
אופטימיות ושמחה שהצלחתי למרות הכל להגיע עד הלום."
"כל הכבוד" אמרה לי החברה ששמה רשום לי בזיכרון.
         האמת היא שלא אמרתי לה את המציאות שלי כולה אלא רק
חלק מההתמודדות נטולת האומדן של הקושי אותו אני עובר ביומיום
שלי שעה שעה.
היכולת שלי לראות נתיב של שמחה במה שקיבלתי מהחיים, שלא לדבר
על האופטימיות התמידית שיש למבט שלי על העתיד שלי. אני פשוט
אוהב את זה שזה קיים בי. לא הרבה זוכים לכך. לכן אני שמח ואוהב
את החיים למרות מה שאומר הגוף שלי. והגוף שלי זה סיפור אחר
שיוצר את המציאות שלי לכזו שאני אתייחס אליה ואדבר עליה כי היא
משנה לי את החלומות עליהם ביססתי את העתיד שלי.
למה לשנות???... זעקתי והכתלים השיבו לי את ההד חוזר על השאלה
ששאלתי את עצמי.
כאילו שאלה רטורית.
בלאו הכי זה נתון שנמצא לא בהשגחתי, אז אין לי יכולת לנתב אותו
ללא ניסיונם של הרופאים לעזור לי לצאת מהמציאות הזו שנכפית
עליי על ידי יצור ארצי תושב כדור הארץ שהשם סרטן הודבק לו על
ידי בנו בכורו של השטן. שיוצר את הרוע בעולם האנושי. לשטן אין
עוד בנים, למזלו של העולם, אחרת לך תעלה בדעתך מה הם ירצו
ליצור, כי ילדיו של השטן כולם אמורים להיות יוצרים, אחרת אין
צורך או משמעות לקיומם.
ואולי אני טועה ולשטן יש הרבה ילדים בעולם וכל אחד מכה במקום
אחר בתודעת האנושות.
בן אחר של השטן יודע לחיות בתוך עולם יחסי האנוש וזורע שם רוע
בין אחד לשני, בין אדם לאישה, בכל סוגי מערכות היחסים שבין בני
האדם. זה לא חייב להיות הבן הבכור, זה יכול להיות השלישי או
העשירי אבל בכל זאת במציאות הוא חייב להיות בהחלט בנו של השטן.

מה זה השטן בכלל?
המקביל של אלוהים?
אינני מאמין באלוהים.
אז אינני מאמין בשטן.
אבל גיליתי שהוא מצוי כישות בתוך המחשבות שלנו, יוצר אותן
וחותר תחתינו כל הזמן, להכשיל אותנו או להסיט אותנו לדרך שלו
שנכפית עלינו, כי אנחנו תועים בעיניו. המוח שלנו יצר את אלוהים
מחוסר ביטחון ולכן היה קל לשטן להיווצר יחד עם האלוהים הזה.
אני מתכוון לאלוהים הפרטי של כל אדם שמצוי באמונתו בעצמו. ואני
הייתי מאלה שהאמינו בעצמם, שלא שעו לכל הדברים שבאו מבחוץ,
בניסיון להסיט אותי מדעתי או רצוני.
ועדיין כל אלה, אינם האמת כולה.
קיימים הרבה רבדים במציאות שלי וכל רובד מהווה נדבך מחזק
לרבדים החדשים. ההרגלים החדשים מתכווננים ומתגווננים בהתאם
לצרכים של הגוף שלי. אני מודע לעובדה שהגוף הפיזי מהווה את
הגשמיות להיות האנרגיה ליצירת הנפש והרוח. ככל שהזמן מתארך כן
הדינמיות והזרמים משנים את המציאות לפי התכולה של הדברים שיש
לי היום, במציאות הנוכחית שאני חווה ברוחי, נפשי ובשרי.
😉😉😉