ז'וז'ו היה תינוק מיוחד, ילד מיוחד ונער מיוחד.

היום הוא כבר גבר מיוחד.

כשהיינו קטנים אני וז'וז'ו היינו עושים תחרות נגיחות,
כאילו אנחנו שוורים.

ז'וז'ו אהב לנגוח בכל דבר שזז.
לי יש ראש קשה ואני אוהב תחרויות.

הסתדרנו טוב ביחד.

לא ממש הבנתי מה מיוחד בז'וז'ו,
למה כולם אומרים שהוא מיוחד.

הוא למד בבית ספר מיוחד.
לא גייסו אותו לצבא כי הוא מיוחד.

חבל שאין צבא מיוחד,
הוא בטח היה שמח להתגייס.

לי דווקא כן יצא להיות בצבא וגם שם נגחתי באנשים מדי פעם,
לרוב לא בשביל הכיף.

לפני כמה שנים אמא של ז'וז'ו הלכה לאנשהו ולא חזרה.
כולם אומרים שהסמים גמרו אותה.

אני חושב שז'וז'ו נגח בה חזק מדי בטעות והיא
שכחה איפה היא גרה ופשוט לא הצליחה לחזור מאז.

אבא של ז'וז'ו לא אהב לשחק איתו.

הוא שלח אותו למוסד לילדים מיוחדים.
שם לא נותנים לו לנגוח באף אחד.

הוא סיפר לי שכל הזמן נותנים לו תרופות.

אני לא ממש מבין למה נותנים לו תרופות,
תרופות נותנים לחולים וז'וז'ו אף פעם לא חולה.


אני כבר גדול ועם עבודה.
הרבה זמן לא ביקרתי את ז'וז'ו.

גם לא נגחתי באף אחד בזמן האחרון.