בבוקר בתפילה חרישית או לא
יושב אל מול שולחן החמר
גם היום שם עליו את השבלונה
לוקח מעט מהחומר, כי השאר
צריח להספיק לכול שנשאר מהחיים

היה צוהל הוא שמחה
כמוני מסכה, יום שמחה?

מדקק את החומר ככול שניתן
כי כול שארית היא עוד יום, עוד מחר
מצמד אל השבלונה , מחליק ומסדר
מדקק, ומדקק , שיישאר אם יהיה מחר

היה צוהלת הוא שמחה
כמוני מסכה, היום עצובה?

משלים אם חסר, וצובע
גם אם בלבן, או שחור
על הכול מצייר במכחול
לפעמים בצבעים, גם אם רק קווי

היה צוהל הוא שמחה
כמוני מסכה, היום קצת רגשנית?

דקה ושברירית, אם מוכנה
היוצא אתה, גם אם זו מ/סיבה
נזהר מדקיקותה, והמכלה אותה
אבל מראה לכול השאר, שיש

היה צוהלת הוא שמחה
כמוני מסכה, היום בוכה?

דקה, דקה ושברירית
לפעמים הצבעים נראים
לפעמים אף טובים, מלאים צבעים
לפעמים גם מנסה, למה שהייתה
או רוצה שתהייה

היה צוהל...


אך כשברירית שהיא, רוצה
להיראות, חזקה, חכמה, יודעת
ובטוב לעולם לגעת
גם אם עלולה להישבר, להיפצע
או לפצוע משבר חד, או מחודה

היה צוהל...

החוסן שבה, גם אם מעט
כי דקיקה היא, מורגש
ולא מאט, ולפעמים
גם נשבר דבר

היה צוהלת...


ולא בגלל, אבל נשפט
ועכשיו רואים , חסר
בולט גם אם לא לי
כי הוא שלובש, במקרה היום הוא אני

היה צוהלת

אז רק מסכה היא
אבל דקה, שברירית
ואם כשלא בולט, או מלא מדי בצבעים
היא מחזיקה, יום שלם

היה צוהלת הוא שמחה
כמוני מסכה, שמחה?

כמוני יש גם אחר
רק קצת חומר/חימר חסר
רק קצת, שיוצא
ולמחר, ישלים אולי מחבר