ציפור הנפש לא ניתנת למילים
מילים גדולות, מילים יפות ונהדרות
הולך צעד אחורה, מאוכזב קשות
אין התנצלויות, אין כפרה
את לא יודעת שאת בתוכך רעה,
נדמה לך שאת בסדר כמו שאת
התודעה חוצה עולמות,
בעולם אחר את מכשפה כמו בשלגייה
מה צריך בן-אדם?
חוף קטן ורגוע לים התיכון
חול לבן, משקה ושמש,
גלים קטנים רודפים זה את זה,
כמו גורים
והתודעה צפה רחוק מכאן,
מעולם של סדום ועמורה
לפעמים מייחל למוות,
שואף דקה ועוד דקה
את היית טובה כשהזמנים היו יותר טובים,
כשהיינו תמימים וטיפשים
השמש לעולם זורחת, גם הירח
אהבתי לא נצחית, אבל אני כן
יושב ושותה ערק מהול, קשה להירדם
לא צריך אישה שתגיד לי מה לעשות
אני חוצה את החיים עצמאי בשטח,
עם כל הטעויות, וכל התובנות
וחיי שלי שנשארים שלי. |