הלב,
יש לו סוטרה,
הנפש בגוף -
יוגה,
אני כבר כאן,
אז לאמה לא?
שתיקה, חמלה, מחילה.
שותקים,
כך נהוג,
אז לאמה לא?
צום, שתייה, אכילה, ישיבה
נדרים, שאלות, שילוב אצבעות.
בודהיסאטוות  כחושים,
לו אך נולדנו בהרי השקט
של טיבט,
קרוב אל הלאמה..
קדושתו, רוממותו
שלוותו המאוחדת.

לו אך יכולתי
לידיי לקחת, איזה
בודהה קטן
וללחוש לו באוזן,
השלישית:
''הן אתה הוא אני
ובטנך נפוחה
כבטני''.
כך נלך יחד
במשעולי 'נסיי - עמים'
אל מראית העין,
האף והפה,
מכאן ועד סוף
כל הצומות, הנדרים
והטקסים..
סמדהי.

'' לאמה אתה בודהה
ואני - אני ?
ומי אני כשאיני
בודהה ?
ומי אני כשאיני לאמה ? ''




בגומפה לא מדברים,
גם לא שותים מכוסות ללא
כיסוי,
בגומפה לא עושים סקס,
בטח שלא מקיימים יחסי מין,
עושים אהבה בעיניים
עצומות למחצה, ובישיבת לוטוס חצי
כואבת, חצי בוכה.
ולא משקרים,
ולא גונבים,
ולא רוקדים,
ולא שרים,
ולא וודקה, אבסולוט לי  
לא בושם.

בגומפה מרחפים נדרים באוויר,
והם נוחתים על כריות
אדומות ומזרונים סדורים.
בגומפה יושבים רבים
אל מול אחת - אל
או שמא אחת יושבת
מולנו, קצת מוגבהת,
ככה מעליינו, קצת -
שמא לא לעורר בה
יוהרה, או חילול, או ביטול
אחד מנדריה.