אחר כך, הריח שלה, בושם מתוק
ספוג בזיעת נעורים,
מתחלף בריח התמיד של אבק שריפה, מהקנה, מהידיים, מהבגדים.
האבק על הלשון בתוך הפה האף והעיניים,
כמו קמח של פנקייקים בשבת בצהריים.
גל החום במעבר לתוך בניין,
מזכיר מרק כבד, בשרי, ישן.
כשאתה ילד לאלוהים יש טעם של שוקו,
עכשיו, אחרי הרבה שנים,
אני משליך את השקית הריקה מהאוטו,
מתגעגע לסימן מן האלים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|