איזי ג'וי ריידר / רכבת בוקר |
והשכונה שלי נראית לי כמו רכבת בוקר לקהיר
אז אני אורז מזוודה, רק אחת, יותר תרמיל
שם בו את מנורת הקסמים, את החנוכייה,
את פתיל התכלת, את הכיפה
יוצא אל הדרך על מזוודה,
קונה כריך גבינה ותפוח
ולא אכפת לי מה יהיה
ולא אכפת לי איפה אהיה
ולא אכפת לי מי אהיה
רק אני, הגבינה והתפוח,
יוצאים לדרך על נחשול של מים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|