כשמרגרט נולדה, אבא לא עזב אותה
הוא היה חולה על התחת הקטן שלה
היו לה עיניים כחולות ושיער שחור מתולתל,
בדיוק כמו לאימא
בהתחלה הייתה בוכה, אבל אז הייתה צוחקת
ככל שאבא שר לה - ככה הייתה צוחקת יותר
צוחקת אפילו עם העיניים,
שהיו בהן הרבה אור

אבא היה מסתובב איתה סביב השולחן על הידיים,
כי היה רק חדר שינה ומטבח
ושר לה וממש רוקד איתה אפילו,
עם הרגליים השמאליות שלו
הוא היה מדבר איתה ואומר לה,
שכשהיא תגדל הוא ייקח אותה לאירלנד
אימא אמרה שאם היא לא הייתה צריכה להניק אותה,
הקטנה הייתה בידיים של אבא כל הזמן
מהיום שהיא נולדה -
הוא לא נגע בטיפת משקה

השכנה היהודייה אמרה שמשהו לא בסדר,
היא אמרה שהתינוקת חולה
ובאמת אחרי שבעה שבועות היא באמת נראתה חולה,
היא הייתה שקטה וקרה
ואמא אמרה לאבא להביא רופא
הרופא בא ובדק ואמר שהתינוקת מתה
ורצה לקחת אותה לבדיקה
אימא צעקה שלא ייקחו לה את התינוקת,
אבל הרופא מיהר ועטף אותה בשמיכה,
מכף-רגל ועד ראש
ואימא צעקה שככה היא לא יכולה לנשום

ואז אימא קצת השתגעה,
מעולם לא ראיתי אותה ככה
היא הסתכלה בקיר ולא אמרה מילה
ואבא אמר שהוא הולך לקנות סיגריות
וחזר אחרי יומיים שיכור
זרקו אותו מ-כל הברים כי השתולל
ואם לא הילדה שלו שמתה,
היו זורקים אתו לכלא

השכנה אמרה לאימא שלא נגמרו לה החיים
ועדיין יש לה ארבעה ילדים קטנים
אבל אימא לא זזה מהמיטה
והשכנה טיפלה בנו.