הירח הולך ומתמעט
האור הולך ומסתלק ממנו
אני מכסה את פניי עם אותן כפות ידיים
שנגעו בשלך

הזמן שלנו היה לי כל-כך מואר
כל- כך נדיר וחד-פעמי היה לי הזמן אתך
הייתי רוצה עכשיו לנפץ את שעון החול שאזל ממנו הזמן
הייתי רוצה להוסיף עוד ועוד חול עד שתהיה דיונה שלמה

אני מכסה עכשיו את העיניים והלחיים  
רטט מתפשט בפנים

הירח ממשיך ומתמעט
יש עוד כמה ימים עד לסוף הַיֶּרַח העברי
כמה זמן עוד   יישאר בי הניצוץ

האם גם בך נותר טעם
האם שפתייך זוכרות
האם חלמתי חלום