|
אני נושא את ההיסטוריה שלי על הגב
והגב עייף כואב.
הזיכרונות מבעבעים כמים רותחים
סכנת מוות להכניס אצבע פנימה.
נקודות יופי כמו טללים של בוקר
צצות ונעלמות
צצות ונעלמות.
ההשלמה עם תוצאות המהלכים
היא מן השפה ולחוץ
חוסר ההסכמה הפנימי מתעתע
אבל אין מנוס מהידע
יש אבן עליה חקוקים הדברים
מישהו כעת מידה בי את האבן הזו
אני נאחז בתקווה הקלושה שזה לא הייתי אני.
בעודי מוצא מחסה
יש לי את כל הפנאי שבעולם
לחזות בצב החולף על פני. |
|
|
"הוא זכאי...
הוא זכאי..."
חרגול בשירו
המפורסם שנכתב
על רוג'ר רביט
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.