אז דיברתי עם העובדת סוציאלית שלי,
שהיא לא בדיוק עובדת סוציאלית,
היא יותר מדריכה
אבל לא מדריכה של הצופים,
אלא מדריכה טיפולית,
או משהו כזה, לא משנה
וסיפרתי לה על זה וזה
וגם על ההוא וההוא
ואפילו על מה שמו
וחשבתי שסיימנו, כי הגיע זמן הסיום
ופתאום היא אומרת לי -
- למה אתה לא מספר על אימא שלך?
- מה אימא שלי? שאלתי
- היא מאושפזת
- איך את יודעת?
- היא מאושפזת בבית משוגעים,
בבית חולים לחולי נפש,
במחלקה סגורה
- איך את יודעת?
- עובדים סוציאליים זה כמו מאפיה,
מחליפים ביניהם מידע,
למה לא סיפרת?
- כי זה רגיל, מה יש לספר,
זה קורה כל הזמן
נכנסת-יוצאת-נכנסת-יוצאת,
כל הזמן, כל הזמן
- ואיך אתה מרגיש בקשר לזה?
- אם את יודעת כל-כך הרבה -
בשביל מה צריך לספר לך?