לא התראינו שבוע שלם. זיכרון המגע שלו על הגוף שלי עדיין חי.
הסימנים שנותרו על העור שלי הם תזכורת נעימה לרגעים שחלקנו.
יש שבועות כאלה, שלא יוצא לנו להפגש. כל אחד בעיסוקיו, בחיים
הפרטיים עם ההתחייבויות המשפחתיות שקודמות לכל. וכמובן
הכדורגל, האהבה הראשונה שלו. יש דברים שאי אפשר וכנראה שגם לא
רצוי לשנות בגבר שלך.

הודעה ממנו בשעת צהריים. "מותק, את פנויה היום במקרה?" אני
מנסה להיזכר רגע מה תוכנן לי היום. נזכרת שקבעתי עם חברות
בערב. מעדכנת אותו בתוכנית, מזמינה אותו להצטרף והוא אומר
שנראה לו שהפעם יוותר. תחושת החמצה מתגנבת פנימה אבל קבעתי
מראש ואני לא יכולה להבריז.
יוצאת מהעבודה לכיוון הבית. שמה לי מוזיקה רועשת וקצבית, מסיבת
חימום באוטו, המצב רוח שלי מטפס למעלה ואני באנרגיות מעולות.
כשאני נכנסת בשביל הצר שמוביל אליי, אני מזהה רכב לא מוכר.
יוצאת מהאוטו שלי, וכשאני מתחילה ללכת לכיוון הבית אני רואה.
אותו. מולי.
מבט הפתעה מוחלט מתפרש על הפנים שלי. אני לא יודעת מה לומר
אפילו. הוא בחיים לא עשה דבר כזה. להגיע בלי לתאם. לרגע חששתי
שאולי קרה משהו אבל המבט הרעב שלו אומר הכל.
"חיכיתי לך," הוא אומר.
"היית צריך לעדכן קודם," אני עונה בשובבות.
הוא מצמצם את המרחק בינינו ברבע שנייה, תופס לי את הפנים ומנשק
אותי בתשוקה. אני מתמסרת לחלוטין, מניחה את הידיים שלי מסביב
לצוואר שלו ומנשקת אותו כאילו שחיי תלויים בכך.
הוא עוצר, מסובב אותי, מחבק מאחור ואנחנו צועדים מחובקים
לכיוון הדלת. השפתיים שלו מרפרפות מעל הצוואר שלי, נוגעות, לא
נוגעות, מטריפות לי את המחשבה. אני מצליחה בקושי לפתוח את
הדלת, הראש שלי מעורפל מתשוקה. אנחנו סוגרים את הדלת אחרינו
והוא מיד מרים אותי עליו. הרגליים שלי נכרכות סביבו, אני רוצה
להיות צמודה אליו, בלי שום דבר שיפריד בינינו. הבגדים מתחילים
לרדת, קודם החולצות, אח"כ החזייה, החגורה שלו נפתחת ואז
המכנסיים שלו יורדים. הכל קורה כל כך מהר אבל גם כל כך לאט.
כאילו שהעולם חדל להסתובב ומחכה לנו.
האצבעות שלו מוצאות את דרכן לתוכי, הוא משחק בי, אני רטובה
ונוטפת, נאנקת בקול ומתענגת מהמגע המדויק שלו. אני לא רוצה שזה
יגמר ומצד שני רק רוצה וצריכה שהוא יהיה בתוכי. אני הודפת אותו
קלות, הפרצוף שלו מתעוות לרגע בכעס אבל מתחלף מיד כאשר אני
יורדת על ברכי מולו, מכניסה את כולו לתוך הפה שלי. מלקקת,
שואבת, מוצצת. מתרגשת מקולות העונג שמיתרי הקול שלו משמיעים,
מתמכרת לתחושה שאני המקור להנאה שלו. הידיים שלו מחזיקות לי את
הראש בעדינות. מלטפות.
אני יורדת לו בקצב, הלשון שלי משחקת באיבר שלו, נכנסת ועוטפת
את כל החלקים. האצבעות שלי מלטפות מסביב וננעצות בו לעיתים.
בכל פעם שהוא משמיע קול אני נרטבת עוד ועוד.
מסתכלת אליו למעלה, מחכה שהוא יסתכל עליי. כן. אני רוצה להיות
הזונה הנערצת שלו. רק להיום. רק לרגע הזה. למלא את כל הפנטזיות
שלו במציאות.
אני מגבירה את הקצב, שואבת אותו אליי בחוזקה, מלטפת עוד את
הביצים והתחת, מגרה אותו מכל הכיוונים, עד שהוא צועק שלא יכול
יותר, הגוף שלו מתמתח כולו והוא פורק אצלי בפה את הנוזלים
הסמיכים שלו. אני אוספת את הכל. מנקה עם הלשון שלא תישאר עליו
אף טיפה.
ומתנתקת.