לוקרסיה הגיעה לחתונתו כמוחלת על כבודה
מונית צפופה בגשם עם נהג שותק וחשדן
השטרות רשרשו בידיה כמו עלים יבשים,
שנהג המונית לקח כמו עושה לה טובה

האולם הגדול היה מואר בצבע דבש,
שנשפך על הקירות עם עיטורי הברזל
אנשים הצטופפו, ארוזים היטב, בין השולחנות
על הצלחת לפניה הוגשו כרעי תרנגולת

לוקרסיה ראתה את בירלבו זחוח כשנכנס לאולם עם אשתו לעתיד
האורחים עמדו על הרגליים בתוך המכנסיים הצרים ומחאו כפיים,
היה כרוז שדיבר
רב עמד ליד החופה
בירלבו סקר לרגע את האורחים,
עיניו נתקלו בה והוא חייך קלות
ושלח אליה נשיקה בעיניים
לאחר טקס הנישואים -
לוקרסיה הלכה והוא לא ראה אותה יותר.