מריה עוטה כיפת תכלת
כשהיא גולשת במדרונות המושלגים
שיערה הלבן מתבדר ברוח
ציפורים בצבע כסף בהיר חגים סביב ראשה
עיניה הבהירות רואות הכול סביבה
בחדרי חדרים היא מתפללת לברון שיבוא
המרקיז ידיו מיובלות מנשים אחרות
מעל אופק היער חגים הנשרים,
פרושי כנף של ארבעה רגלים
הירח מסתיר עצמו נוכח מבטה,
דוחס עצמו לתוך העננים הגדולים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.