מיכל יקיר / מי היה מאמין |
בזמן טיול עם הכלב של השכן
בחושך שהיה בחורשה
הכלב התחיל לנבוח. ראיתי מרחוק
דמות הדומה לך ודמות הדומה לכלבך
מוזר מאוד לא הרגשתי דבר
הכול מת כאילו לא היה
היתה לי הרגשה
שאולי אראה אותך למרות השעה
תמיד כשאני יוצאת בלבוש הכי מרושל
אתה מופיע
רק מרחוק
התמיד הקודם היה לפני מספר חודשים
ככה זה יצא
מענין בכל זאת מה עולה בראשך
האם אתה תוהה איך השנים
השפיעו לאחר חלוף שבע שנות בצורת
אלו סימנים הן השאירו
חריצים של זיקנה
6 דקות בינינו
5 שנים מרחק
4 חודשים היינו
3 אנשים
2 ביחד
אני לבד
אתה עדיין איתה
אני עדיין מחכה
הפעם לא לך
רק עצוב לדעת
שסערת רגשות, תשוקה ורצון
יכולים להיות זמניים
ובכול זאת כשהם מתרחשים
נדמה שהכאב יהיה לנצח
עובדה שלא
אך הלב לא מאמין לנסיון
לא מאמין להגיון
ושוב כול פעם מחדש
אחשוב שכאב הפרידה נמשך לנצח
עובדה שלא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|