זה תמיד היה נראה הכרחי
זה היה תמיד נראה בלתי אפשרי
להמשיך מכאן

זה היה מתקרב לכאב שלא יכולתי לסבול
ואתה לא יכול לסבול שום כאב לא כאב לב ולא כאב של מאמץ
לא מכה לאיד או לאגו ולעוד חלקים
ששכחתי את שמם

במשך שנים דמיינתי וחיפשתי שביל חיים ללא כאב
עמדתי בתחילתם
שבילים גדולים, שבילים קטנים
שחשבתי שעמדתי במקום רצתי
שדמיינתי שרצתי עמדתי

בכל חיפוש ובכל פניה גדעתי
גרזן שקוף בידי מוכן לגדוע ולנתק כל כאב מתקרב
רגליי מריחות כאב ממרחקים  נסות ופונות לשביל אחר, לשביל אחר
ושוב לשביל אחר

וגם אני עץ השדה הייתי, היום אני עץ במדבר