שעה דקה שניה
שניה דקה שעה
אומרים צריך לנצל
סלחו לי שאני
לא מתנצל
ויושב בצל עצל
צולל למצלול
ומעלה את הראש
אחרי שעברה
שניה?
דקה?
שעה?
לנשום,
ריח מסריח של אנושות
ברור שזו שטות
טעות
חזרתי לעולם הפלירטוט
עם המציאות
לקרב האגרוף הנכלם
בין האיכות לכמות
שניה!
דקה!
שעה!
מדוע תמיד אני השופט הנדחף
הנסחף
שמוצא את עצמו בזירה
מוקיון בלי אף
מוקף
בקהל מריע
מפריע
מתריע
שעה
דקה
שניה
וגונג
כולם שרים את הסונג
ולי באזניים
בזין
זה נשמע סתם כמו צליל
מצטלצל,
ושוב אני,
נמלה פצועה, שכמוני
יושבת בצל
והסופרלטיבים
והסופרלטיבים!
לא לה
לא לה!
תהיו אובייקטיבים
תהיו אובייקטיבים!
שעה
דקה
שניה
במקום לענות תשובה
תשאלו שאלה
חביבה
טובה
קרובה
ללב,
ששכח איך לנשום
כשעולה לו הראש,
כשעולה לו לראש
והוא מתחלחל
וזה הדם שמחלחל
אל האדמה מתחת
לזה ששואל
וזה מבלבל
כשהוא מסתכל
ותמיד הוא אחרון
מי ששואל...
וזה לא פתרון
כשיש כשרון
שמוכנס לארון
ומשהו נחנק שם בגרון
כשהמבטים, השותקים
רומזים לשתוק.
שניה
דקה
שעה
הגענו עד הלום
לחלום,
במיוחד לדבר הרבה,
לדבר הרבה על חלום
על שלום
על גשרים
לעמוד על גשרים
לשיר שירים
להידלק כמו גפרורים.
אבל אז כשנכבה הכל,
תוך שעה
תוך דקה
תוך שניה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.