העיניים כמו צלחות,
מוצצות את הלילה
ואת בלבוש קל לאור ירח,
כמעט עירומה בגופך הבוהק
הלילה מהתל שובלים של חלב לתוך עינייך,
את לא כאן
כישוף דבק בך מתחת לעור,
את רואה את עצמך לא כפי שאת
גם אם אשקיע גופך במים,
בהבטחות לא הבטחות,
את תצללי כמו אבן ללא שום טרוניה
ולא תיראי עוד
המים יכסו כמו לא היית,
השמיים האטומים יעמדו בשתיקתם
מקולל הייתי ומקולל אהיה,
בלכתי ממך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.