לא ידעתי את נפשי
כשהלכתי לא באתי
לא ראיתי
לא שמעתי את קול הצרחות
וכשהם נפלו - גם אני נפלתי
וכשהשוטים צחקו - כעסתי
וכשהם חתכו בי חתיכות -
מה נשאר לי?
רק קללות, רק קללות
לא תדעו טעם המתוק אשר בפיכם,
כי המתוק יהפוך למר
עת תקיאו נפשכם מגועל על עצמכם,
על כי לא ידעתם טעם מוסריות
אל נקמות יהפוך גאוותכם לחרפה,
עת תתפלשו באפר ארמונות הנייר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.