היא מדברת, אני לא מקשיב
סופג קצת ועוד קצת
ובורח לעשן במרפסת
היא רוגזת,
באמת מצאה איפה לשפוך את החרא שלה
אין לי חלומות,
יש לי רק שאיפה לשרוד
כ-שלא קל להישאר בחיים,
כ-ש-כל יום הוא מלחמה
והם צועקים עליי -
תתאבד, בן-זונה,
מה כבר יש לך בחיים?
אנשים רעים, רעים.
ראיתי אותי עומד מולי ולא ידעתי מי אני
אותה תספורת, אותה אדרת,
אבל בכל זאת לא אותו דבר
איפה אני, חיפשתי אותי ולא מצאתי בשום-מקום
אול אני אינני ואולי אני בכלל לא אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.