פלשתי מיתרי לבי ביינות ענבי הכרם
פיזרתי רוח שיערי לפני אדון המלך
ורוח ערביים פיזרה שיערותייך אל-על,
אל-על
מעל גנים ושדות מוריקים,
אל מפתן הדלת שבתוכו אני מתגורר

וזה היה יפה, כמו מריצה המעמיסה דשא קצור
אל נגוהות ליבך חצבתי בשר נשמתי
ערפילי בוקר אפפו סהרוריות נפשי
מוטל הייתי כגווייה בין רגביי עפר עיצבונך.

אתמול הלכתי, אבל לא היית
שבור פניתי לשתות את המסבאות סביב
יגון הלך אתי בכל אשר סביבי
לא ראיתי ולא ידעתי מה קורה אתי

אני כאן, אם אני כאן - למה לא גם את
ריח שיערך עוד משכר אותי כמו וופלים ביין
את אמרת שתמיד תהיי אתי,
למה לא קיימת, זה שבר אותי כמו חצץ
למרגלות רגלייך נעלמתי כמו בתוך יין.

שותה את כוס התרעלה
ומרגיש כמו זכוכיות בבטן שלי
בואי רפאי את הבטן שלי
כי היא כואבת שנים בגללך

יש צרבות ואש בחזה
והנשימה נאבקת לנשום
יש ראש סחרחר ולב מתהפך
הבדידות פותרת הכול,
רק לא את עצמה.

כמה את יפה,
אמרתי לכולם -
כמה היא יפה,
אז למה נעלמת לשבוע

רציתי שתהיי לי מלכה אמיתית
לקום בבוקר -
להפיח חיים בנשמתי
אבל אם את לא רוצה אותי,
מחר אמצא לי מלכה אמיתית.

אתה רוקד צמוד-צמוד,
אתה חמוד-חמוד...

זה שבוע שאני שותה כמו משוגע
אני אוהב את זה שאת מנשקת אותי על השפתיים
אני שותה עוד כוסית בינתיים
היום עובר בעצלתיים

את רוצה חיבוק, אני אתן לך חיבוק
את לא תהיי פה בלילה לבד
אני ארגיע, ארגיע
בלילות אני הולך מ-פה לשם
למה יש חשד בינינו, זה הורג אותי

אני מחבק אוויר ואין אותך בסביבה
הדמעות קרות לי על הלחיים החמות
והים עולה, עולה וגואה
אתמול היה מושלם

הכרית מונחת על הראש,
הכול הפוך
וזה תופס אותי כמו מטוס בשמיים
הורדתי בגדים כמו שמקלפים בננות צהובות
את אישה, הכי אישה והכי יפה
כמה בחורות כבר עשו לנו מדורה בלב
באצבעות מצולקות הדלקנו גפרורים.