רמי בקיש / מכשיר |
לא לפתוח ת'מכשיר
הייתי פעם איש עשיר
ברגשות
ובעזוז של נעורים.
עכשיו הכל כבה
צריך כפתור פנימי פה להרים
אך לא,
לא לפתוח ת'מכשיר
הצעקה חוצבת להבות מעיר לעיר
ואין לי רגשות
למי שמתווך
אני מבין אני אמין
יודע ועוד איך
שכשהכל חשוך
עדיף להשאר בצל
כל המידע נופל עליך
גם אם לא תסתכל
וגם מומחים
רוצים להיות אחים
אבל מערימים
תככים ועוד תככים
עדיף לקרוא סתם איזה שיר
מלהגביר את ווליום המכשיר.
כי אני כשר
בלי שום הכשרה שלו
זקן מוקיון עצוב
כמו שהעולם רצה לברוא אותו
ולא צריך שמישהו יבוא ויאושש אותו
כשהמסך שחור אני הכי לבן איתו
ולא שקל להתאפק
כי כל הזמן רק מפקפק
שאחרון צודק מי שצועק
ומשמים בינתיים טפטופים של דרעק
אז על עצמי אני עובד
על מי אני עובד
לפתוח ת'מכשיר יקרה
עכשיו היום או בעתיד
צריך להשתייך
אף פעם לא יודע איך
חוזר לאותה נקודה תמיד
אני חלב אך לא עמיד
כי אני כשר
בלי שום הכשרה שלו
זקן מוקיון עצוב
כמו שהעולם רצה לברוא אותו
ולא צריך שמישהו יבוא ויאושש אותו
כשהמסך שחור אני הכי לבן איתו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|