תַּחַת שֶׁמֶשׁ שוֹחֶקֶת,
מַתְחִיל לוֹ יוֹם חָדָשׁ.
שדֵרָה מֶרְכָּזִית שׁוֹקֶקֶת.
רְחוֹב רָאשִׁי מְחֻדָּשׁ.
נִדְמֶה וְהָעִיר נִשְׁחֶקֶת,
מִקּוֹל שָׁאוֹן וְדַחְפּוֹרִים.
אֶל הַפִּינּוֹת נִדְחֶקֶת.
לַזְּמַן לֹא נוֹתְרוּ מַעֲצוֹרִים.
יוֹם חָדָשׁ יָאִיר עַל הָעִיר,
בֵּין עַנְנֵי אָבָק דּוֹחֲסִים.
אֶת הָעִיר כְּבָר לֹא נַכִּיר,
עוֹד קָט תַּהֲפֹוךְ לְשִׁיר.
נֵעוֹרָה עִיר חֲדָשָׁה,
כְּלָל לֹא נִתָּן לְהַכִּירָהּ,
מִגְדָּלִים גְּבוֹהֵי- קוֹמָה,
כָּל יוֹם-זְכִיָּה נְדִירָה.
12/10/22
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי |