רמי בקיש / לא לוותר על הדובון |
מעופש
מלוכלך קמעא.
אני מתגעגע לדובון שלי.
לדובון שלי טדי.
לא רציתי לעזוב אותו.
הוא ישן איתי.
נישקתי אותו.
חיבקתי אותו.
אולי הייתי בן חמש או שש
על המרפסת נחתי והוא לצדי,
בביתה של הדודה מתי
פתאום הוא נעלם.
אולי זו הדחקה
הוא נמצא זרוק בגינה?
הוא נלקח ממני ללא רצוני?
לא זוכר כעת.
הפצע נרפא מהר
מהר מדי.
ויתרתי על הדובון שלי טדי
מהר הרבה יותר מדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|