הוֹלֵךְ עִמָּהּ מֵעַל הַגָּדֵר הַדַּקָּה מִדַּי
בְּשִׁוּוּי-מִשְׁקָל עָדִין
בֵּין הָרָצוּי לַמָּצוּי
הָיָה שָׁם דֶּשֶׁא יָרֹק וְרַעֲנָן כִּבְיָכוֹל
גָּדֵר-חַיָּה פּוֹרַחַת שֶׁהִקִּיפָה אֶת הַשִּׁכּוּן
כַּמָּה וְרָדִים יָפִים לִכְאוֹרָה בְּפִנַּת הַשְּׁבִיל
וְאֶת שִיחַ הַפִּיטַנְגּוֹ שֶׁהָיָה אֵי-שָׁם בַּקָּצֶה
בְּטַעַם חֲמַצְמַץ

אֵיךְ בִּכְלָל פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ אָז?
וְלָמָּה דַּוְקָא הַקֶּטַע הַזֶּה?
כְּמוֹ פִילְם מִצֶּלוֹלוֹיְד חָתוּךְ
שֶׁהָיִיתִי מוֹצֵא לִפְעָמִים זָרוּק בָּרְחוֹב
וּמְגַלֶּה בּוֹ שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל תְּמוּנוֹת
מִתּוֹךְ סֶרֶט אַלְמוֹנִי
בְּדוֹמֶה לְסֶרֶט אַלְמוֹנִי אַחֵר
שֶׁל קְטָעִים נִבְחָרִים
קְטָעִים חֲתוּכִים מִתּוֹךְ חַיַּי.

דן ספרי ©