עירם קלהור / אהבת נעורים |
מתחילה ת'יום, אבל הלילה,
עוד עוטף אותך חלום.
ואת נושמת. אבל כמה,
אפשר לסבול את השטויות?
נותנת לקפה לשקוע,
למגע בגוף לזרום.
והיזכרונות רודפים אותך,
רעבים.
את מאכילה אותם כל לילה,
להקת זאבים.
ואת שואלת למה?
קשורה באלף חבלים.
אנ'לא צריכה אותך, אז יאללה,
פאק אהבת נעורים.
בוקר, את לא אומרת לו שלום,
וזה מרגיש יותר בסדר,
קצת פחות בשיגעון.
ואת יושבת בסבבה,
מרגישה את הטיפות.
את עוצמת ת'עיניים,
וגופך שותה בצימאון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|