|
חגים בי פועמים
בעוז מפכים שמחה
צרופה במסורת.
שמחת בית אבי
עולה על שולחן החג
כל שנה, וזכרו מאיר
יומי בנגוהות אהבה.
על כל השמחה טרחה
אימי בתבשיליה,
ואני כולי געגוע. |
|
|
שנייה שנייה
אחת, עיצרו
לרגע:
כשהקוטג'
מתייבש, הוא
נהפך הרי
לגבינה.
אז כשגבינה
מתייבשת, היא
נהפכת לחמאה.
אז רק רגע, רק
שנייה.
מאיפה הכל
התחיל?
עוד טמבל שמנסה
לחזור על הביצה
והתרנגולת.
ככה זה קיבוץ,
אלו הן
ארוחות-הבוקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.