|
נפלתי מ-צור על אדמת צחיח לבנה
ראיתי אותי משתקף במראה במריחה עדינה
רוח נפלה, אני נפלתי איתה
בזרמים של בוץ שחיתי
ראיתי אותי משתקף במראה
ולא היה דבר מלבד בבואתי
אני ראיתי אותי ואותי ראה אותי
וכשפניתי משם - לא היה עולם
נאבקתי לצוף ממדמנה רעבה
כוכבים דקרו בי, צחקו בי
כאב על ילד שהלך וטבע
וזחל החוצה מוכתר צלקות
על אדן החלון - להבה,
לא בשבילי היא מאירה
זורעת זרעים של להבות קטנות,
שמפזזות וקודחות על המסעד
לא רציתי אותי, רציתי אותי,
נאבק להיות בן-אדם. |
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.