בשנות השמונים,
מכונית הדיזל האמריקאית הגדולה,
נעצרה לידנו, אני וחברים שלי,
כשחזרנו מהגן לילדים לכיוון הבתים
היינו בני חמש
היו שני גברים מכוערים וחסונים מאוד,
עם שרשראות זהב דקות לצוואר,
אחד ישב על ההגה ולא דיבר
אבל נראה מבודח
השני יצא וצעק עלינו למה אנחנו לא מסתפרים
"אתם מתקלחים בכלל?" הוא שאל בקול רם
והצביע עליי ואמר לי -
"תיכנס לאוטו"
לא רוצה, עניתי
"לא רוצה, אה?" ואז הצביע על חבר לגן -
"תיכנס אתה!"
וחבר שלי לגן פשוט הלך ונכנס לאוטו,
לא הבנו, אולי הוא מכיר אותם
הילד לא הגיע לגן,
לא למחרת ולא למשך שבוע
אחרי שבוע הוא היה בגן,
אבל הוא היה מג'נון
בהה בקירות וחייך חיוכים עצובים
גם לא אמר מילה
איפה היית? שאלנו אותו,
הוא לא ענה
אחרי יומיים הוא גם לא היה בגן,
נשלח לטיפול פסיכיאטרי. |