כל יום הייתי נותן לך,
פרח אדום אחד בודד
היית נאהבת כמו לבנה
רגשנית כמו סערה
עדינה כמו פרפר
ריחנית כמו פרדס
פורייה ודשנה כמו שדה
מעומעמת כמו דמדומים
בוכייה כמו חורף
צחקנית כמו אפרסק
השם נתן לך שם מיוחד,
שהפך אותך מיוחדת כמו שאת
וגם כשנשברו קערות החרס,
מצאת שוב את הדרך
הם לכדו אותך כמו זבוב בקורי עכביש,
אבל השתחררת כמו גדולה,
באלגנטיות ובחוכמה
וכשהנפת את כפות ידייך מעל עולמך,
גשם ברכה ירד על ביתך
זו היית את,
עם הכאב והקושי,
עם האופטימית והשמחה
כולם אהבו אותך, אפילו סבתא
וכל ראש חודש במלוא הלבנה,
סבא נתן לך מתנה
הם מצאו אותך שוכבת,
כשפנייך בתוך הבוץ
מה קרה לך, עלמה,
ש-כך התעלמת מההנהגה? |
