תביא לי אלכוהול,
תביא לי סמים,
תביא לי סיגריות וקלפים,
ברצוני להיות כמו אבא שלי

הוא היה יושב שמן, מעשן ושותה
ומשחק קלפים בתיבול בדיחות גסות
ואנחנו הילדות היינו צריכות להיות בשקט,
להגיש כוסות משקה וגרעינים,
שחלילה לא יתעצבן

כי אם הוא היה מתעצבן -
היה מסנן ושומר את הכעס ליד החברים,
אבל כשהם הלכו -
היה שובר דברים בבית
ומרביץ לנו עם מקלות,
ככה אחותי הקטנה איבדה עין,
אבל הוא אמר לה להגיד שנתקלה בידית הדלת,
כי אבא בכלא לא יכול לפרנס
ואם היא רוצה להמשיך שיהיה לה מה לאכול
ואיפה לגור,
אז הוא צריך להמשיך להיות פה,
בשביל לעבוד ללחם ושכירות

הוא תמיד היה אומר לנו הילדות,
שאם יקרה לו משהו,
למשל אם נהרוג אותו בשנתו,
אז אפילו אם נתחמק מעונש -
נמצא את עצמנו ברחוב,
כי מדינה דורשת מהאזרח אבל לא מעניקה
ואנחנו נהיה זונות של קראק אצל סרסורים,
שבתמורה למגורים יכריחו אותנו להזדיין עם כולם

אבא משתמש במקלות,
כי הידיים שלו שמנות וחלשות
והוא מרביץ כמו ילדה קטנה.