בבית חולים גדול אני נשבה
נופל מגובה הפנטזיות
מטה-מטה עמוק
אל בין הסדינים

המיטות המונעות על גלגלים
קוראות לי
הסניטרים גדולים וחסונים
האחיות רחמניות

תהילתי
מתנוססת כבר בעיני רוחי
על שלטים רמים ונישאים
עיניהם הגאות של הרופאים
זוקפות את קומתי

תנו לי שוב
ללכת במסדרון עם עמוד אינפוזיה
תנו לי שוב
לשבת בכיסא גלגלים
ולהיות מובהל ממחלקה למחלקה

תנו לי שוב
לכתוב מכתבי תודה מרגשים
ואפילו לסחוט דמעות
מעיניי המטפלים

הבו לי ביטחון
שאם לא אסתדר בחוץ
אוכל תמיד לשוב
אל בין הכתלים העבים שלכם

להתרפק בזרועותיכם
להסתמם
להתאלחש

עד קץ הימים